#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שמעשר בהמה חל על בעל מום, ומנין שאין לו פדיון.	חל על בעל מום שנאמר 'לא יבקר בין טוב לרע'. ואין לו פדיון שנאמר 'לא יגאל'.	יומא פרק חמישי נא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שאין פדיון לבכור בהמה.	שנאמר 'אך בכור שור לא תפדה'.	יומא פרק חמישי נא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע רב ששת שהעמיד את המשנה באילו של אהרן, לא העמיד אותה בפסח ראשון או פסח שני שגם הם קרבן יחיד ועושים תמורה וקרבים בשבת ובטומאה.	"פסח ראשון - כי הוא סובר שאין שוחטים את הפסח על היחיד, [שנאמר 'לא תוכל לזבוח את הפסח <font color=""#0f5bff"">באחד</font>'] וא""כ הוא קרבן שותפין, ואין עושה תמורה.<br>פסח שני - כי לת""ק לקמן פסח שני אינו בא בטומאה.&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;"	יומא פרק חמישי נא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם פסח שני דוחה את הטומאה, ומה הטעם. 2	"לת""ק אינו דוחה את הטומאה - מפני טומאה דחיתו ויעשה בטומאה?<br>לר' יהודה דוחה את הטומאה - שנאמר 'ככל חוקת הפסח יעשו אותו', מה פסח ראשון אינו בטל לגמרי (שאם רוב הציבור טמאים בא בטומאה), אף פסח שני אינו בטל לגמרי (ואם המחוייב טמא יבא בטומאה)."	יומא פרק חמישי נא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע התנא של המשנה בתמורה (ר' מאיר ור' יעקב) קרא לפסח קרבן יחיד ולחגיגה קרבן ציבור, הרי שניהם באים בכנופיא (ברגלים)	"הוא התכוון לפסח שני, ואמר שבא בטומאה, כי סובר כמ""ד שפסח שני בא בטומאה."	יומא פרק חמישי נא א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"דתניא 'אשר לו' משלו הוא מביא ולא משל ציבור, יכול לא יביא משל ציבור שאין הציבור מתכפרין בו אבל יביא משל אחיו הכהנים שהרי אחיו הכהנים מתכפרים בו, ת""ל 'אשר לו', יכול לא יביא ואם הביא כשר, ת""ל שוב 'אשר לו' שנה הכתוב עליו לעכב.&nbsp;<div>על מי קשה מכאן.</div>"	"על רבי אלעזר, שהסתפק האם הכהנים מתכפרים בקביעותא או מקופיא, והרי כאן למדנו שלש פעמים שהקרבן הוא של אהרן ולא שלהם, וא""כ מוכח שמקופיא מתכפרים."	יומא פרק חמישי נא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"דתניא 'אשר לו' משלו הוא מביא ולא משל ציבור, יכול לא יביא משל ציבור שאין הציבור מתכפרין בו, אבל&nbsp; יביא משל אחיו הכהנים שהרי אחיו הכהנים מתכפרים בו, ת""ל 'אשר לו', יכול לא יביא ואם הביא כשר, ת""ל שוב 'אשר לו' שנה הכתוב עליו לעכב.&nbsp;<div>מה תירצה הגמ'.</div>"	"וליטעמיך אחיו הכהנים אם לא שקנו חלק בקרבן איך מתכפר להם, אלא מוכרח שהתורה הפקירה את זה לגבי אחיו הכהנים לגבי כפרה,&nbsp;הכא נמי גבי תמורה יש סברא לומר שהתורה הפקירה חלק לאחיו הכהנים, וא""כ הוא קרבן שותפים ואינו עושה תמורה."	יומא פרק חמישי נא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פרוכות היו בבית שני בין הקודש לקודש הקדשים. 2	"לת""ק היו שתי פרוכות.<br>לר' יוסי היתה אחת, שנאמר 'והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים'.&nbsp;"	יומא פרק חמישי נא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע לת""ק עשו שתי פרוכות, הרי נאמר 'והבדילה הפרוכת לכם'."	זה נאמר במשכן, אבל בבית שני כיון שלא היה שם אמה טרקסין אלא רק בבית ראשון, הסתפקו האם קדושתה כלפנים או כלחוץ, לכן עשו שתי פרוכות, לקלוט ביניהן אויר מקום המחיצה.	יומא פרק חמישי נא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה זה אמה טרקסין, ומדוע לא היה בבית שני.	"כותל המחיצה בין הקודש לקה""ק, ובבית שני לא יכלו לעשותו כי היה גבוה מאה (או מ') אמה, וקיר כזה צריכים לעשותו יותר עבה מאמה, ולהוסיף על העובי אסור דכתיב 'הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל'.&nbsp;"	יומא פרק חמישי נא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה דרך הלך הכה""ג בהיכל עד שהגיע לפרוכת. 3"	לרבי יהודה הלך בין המזבח למנורה דרך הדרום.<br>לרבי מאיר הלך בין המזבח לשלחן דרך הצפון.<br>ליש אומרים (רבי יוסי) בין השלחן לכותל הצפוני.	יומא פרק חמישי נא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה צד היו הפרוכות פרופות.	"הכניסה לקה""ק היתה בצפון לכו""ע. <br>לר' יוסי שהיתה פרוכת אחת, היא היתה פרופה בצפון בקרס זהב כלפי חוץ.&nbsp;<br>לרבנן שהיו שתים, החיצונה פרופה בדרום והפנימית בצפון."	יומא פרק חמישי נא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנו רבנן בין המזבח למנורה היה מהלך דברי ר' יהודה.<br>ר' מאיר אומר בין שלחן למזבח.<br>ויש אומרים בין&nbsp;שלחן לכותל. מאן יש אומרים.	ר' יוסי, שאומר שהיתה רק פרוכת אחת והיתה פרופה בצפון, ולכן הלך בין השלחן לכותל בצד צפון.	יומא פרק חמישי נא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם ר' מאיר סובר כר' יוסי שהיתה פרוכת פרופה בצפון, מדוע לא הלך הכהן בין השלחן לכותל צפון. 2	"או שסובר שהשלחנות של שלמה היו בין צפון לדרום, ולא היה שייך לעבור בין השלחנות לקיר. <br>או שהיו בין מזרח למערב, אבל לאו אורח ארעא לילך אצל הכותל הצפוני, ועיניו נזונות מבית קה""ק דרך הפריפה שכנגדו."	יומא פרק חמישי נא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עשר שלחנות שעשה שלמה היו חמש מימין וחמש משמאל. מדוע אי אפשר לומר שהיו חמש מימין הפתח וחמש משמאל הפתח.	שאם אתה אומר כן, מצינו שלחן בדרום, והתורה אמרה 'ואת השלחן תתן על צלע צפון'.	יומא פרק חמישי נא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אם השלחנות היו מונחות בין צפון לדרום, לא היה שייך לעבור בין השלחנות לכותל הצפוני.	כי היו שתי שורות של חמש שלחנות, וכל שלחן ארכו שתי אמות, יחד עשר אמות שהוא חצי רוחב ההיכל. ואם לא רוצים שהשלחנות יגלשו לחצי הדרומי, מוכרחים להסמיך אותם לכותל הצפוני.&nbsp;	יומא פרק חמישי נא ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קרבן פסח עושה תמורה.	"מי שסובר ששוחטים פסח על היחיד - עושה תמורה. <font color=""#ff425b"">אם</font> שחט אותו יחיד.<br>מי שסובר שאין שוחטים את הפסח על היחיד, [שנאמר 'לא תוכל לזבוח את הפסח <font color=""#0f5bff"">באחד</font>'] א""כ הוא קרבן שותפין, ואין עושה תמורה.&nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp; &nbsp;"	יומא פרק חמישי נא א		
